אורון איצקוביץ - מאלף כלבים ומטפל התנהגותי

 

סוף סוף זה קרה. אימצתם גור כלבים והגשמתם את חלום הילדות שלכם או של ילדכם ובתמורה בן המשפחה החדש ממיס את ליבכם עם מתיקות אין סופית. רק שעתה אתם מגלים שמכונת הליקוקים המתוקה הזו מצד אחד, היא למעשה גם מכונת צרכים "אימתנית" שמצד שני ממיסה את קיבתכם. אז מה עושים? הנה 7 טיפים שיעזרו לכם להתמודד עם הסיטואציה:

​

להכיר את הזמנים והמועדים לעשיית צרכים

תחילה עלינו ללמוד כי כל כלב אינו מעוניין לעשות את צרכיו בביתו. עבור הכלבים עשיית צרכים בטריטוריה הביתית הוא מעשה מלוכלך שגם הם מעוניינים להימנע ממנו, אך כגורים אינם מסוגלים להתאפק עדיין באופן המתאים לחיי בני האדם. ולכן אנחנו, בעלי הכלבים לא צריכים למנוע מהכלב לעשות צרכים בבית, אלא ללמוד כיצד לשלוט בסיטואציה, גם בתקופת הגורות, ולזכור שמדובר במצב זמני. כדי לדעת כיצד לשלוט בסיטואציה עלינו קודם כל לדעת מהם הזמנים המועדים בהם הגור ירצה לעשות את צרכיו. הזמן הראשון שבו ברור לבעלים שהגור עומד לעשות את צרכיו הוא אחרי שינה. בין אם מדובר בשינה עמוקה או סתם נמנום, רוב הסיכויים שהוא יהיה חייב להתרוקן. הזמן הבא שבו גור ממוצע ירצה לעשות את צרכיו הוא אחרי משחק שבו הוא השתולל ורץ. ניתן לזהות זאת כשבאמצע המשחק הוא לפתע נעצר ומתחיל לרחרח את הסביבה. לבסוף, לאחר שגורים אוכלים או שותים הם נוהגים בדרך כלל גם לפנות מקום למה שעתה נכנס וזו הזדמנות מצוינת נוספת לדעת כי יש להוציא את הכלב החוצה.

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

הגדרת ה"שירותים"

כדי שבאמת נוכל לשלוט בסביבה הביתית שלנו ולדעת כיצד לנצל לטובתנו את המצב הבעייתי, אנחנו צריכים להסביר לגור איפה מותר לו לעשות צרכים. אם אנחנו גרים בבית קרקע, הוצאת הכלב החוצה אמורה להיות מהירה וקלה. אך אם אנחנו גרים בבניין, כאן יש אתגר לא פשוט ולשם כך עלינו לספק לגור מקום מוגדר שבו הוא יודע שגם בבית עצמו הוא יכול לעשות את צרכיו. כך, אנחנו יכולים למזער את הנזקים ו"להקריב" פינה אחת בבית עבור השובב הקטן ונוכל לחזק אותו כאשר הוא עושה את צרכיו במקום הנכון.

 

זמן ההתאפקות

עלינו לזכור שגורים לא יכולים להתאפק למשך זמן רב ולכן יש לזכור את טווח הזמנים בהם גורים יכולים להתאפק בין עשיית צרכים אחת לשנייה. ניתן לחשב את משך השעות ע"י חישוב החודשים של הגור ולהוסיף לתוצאה עוד שעה. כך שגורים בני שלושה חודשים ומעלה מסוגלים להתאפק באזור הארבע שעות וכך הלאה וכך אנחנו יודעים מתי הם זמני הפורענות שבהם הסכנה למוקש בייתי היא גדולה יותר. כמו-כן, עלינו לזכור שזמן הממוצע לגמילת גורים מעשיית צרכים בבית הינו כחצי שנה.

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

הרגלים וחיזוקים

כאמור, הדרך הטובה ביותר לוודא שהגור הקטן לא עושה צרכים בבית היא באמצעות טיולים והרבה כאלה. אך כיוון שאנחנו לא תמיד יכולים לספק לכלב שלנו את כל הזמן שברשותנו, יש להשתדל לאמץ מסגרת קבועה של 4 טיולים לפחות, בשעות קבועות. כך אפשר להרגיל את הכלב לשעות שבהם הוא עושה צרכים בחוץ ולספק לו תחושה נינוחה יותר מכיוון שהוא יודע שבשעות מסוימות הוא יוכל לעשות את הצרכים שלא בביתו. בנוסף לכך, עלינו לחזק ולעודד את הכלב בכל פעם שהוא עושה צרכים בחוץ וכאשר הוא מבצע את הצרכים במקומות שנקבעו בבית. כך נעודד את הכלב וניתן לו את התחושה שמדובר במעשה טוב שהוא ירצה לחזור עליו.

 

מה לא לעשות

אין אדם שלא מכיר את השיטה המוכרת והוותיקה שבה בעלי הכלב היו דוחפים את האף שלו לצרכים לצד צעקות "לא!" במטרה להפחיד את הכלב לבצע את הצרכים בבית. רבים גם יגידו שברגע שעשו זאת, הכלבים הפסיקו לעשות צרכים בבית. הבעיה היא שבמקרים רבים מה שהכלב לומד מכך הוא לא שאסור לבצע צרכים בבית, אלא שאסור לבצע את הצרכים בסביבת הבעלים וכך הם נתקלים בתופעה שבה הכלב לא עושה צרכים בטיול מכיוון שהוא חושש מלעשות את צרכיו ליד הבעלים, עד שהוא אינו מסוגל להתאפק יותר. טעות נפוצה נוספת היא בשימוש של כלוב הטסה באופן לא נכון. ישנם מקרים בהם בעלים מרגילים את הכלב לבצע את הצרכים בכלוב ההטסה על מנת שהם ימנעו ממנו לבצע אותם בבית. הבעיה הנוצרת כאן היא שהכלב מתרגל לחיות עם הצרכים שלו וכך הוא עלול לבטל את הצורך והרצון הטבעי שלו לעשות את צרכיו מחוץ לבית.

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

ציוד משלים – גידרית, פיפי-פד וספריי "אנטי ריח"

כיום ישנם שני מוצרים שעוזרים לנו בתהליך הגמילה. הראשון הוא ספריי אנטי ריח, אשר בהתזה וניקיון מוחק את שאריות הריח מהריצה ומהרהיטים עליהם ביצעו הגורים את הצרכים שלהם. מטרתו של השימוש בתכשיר היא למנוע מקרים בהם הכלבים מסמנים מקומות מסוימים בבית כשירותים שלהם ועם הזמן הם חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב כאשר הם זקוקים להשתחרר. שימוש בסבון כלים, סבון לשטיפת ריצפה ואפילו אקונומיקה לא יכולים להעלים את ריח השתן או הצואה ולכן יש להשתמש בתכשיר "אנטי ריח" או "מסיר ריח" שניתן לקנות בחנויות חיות רבות על מנת שהסימון ייעלם. "הגידרית" או "הגדר הטובה" היא אמצעי נוסף שמקל על חיי הבעלים, כאשר הכלב נשאר לבד בבית. היא מספקת לכלב מתחם סגור שבו ניתן להניח גם מיטה, משחקים ועיתונים או פדים ייעודיים לצרכים (נקראים (פיפי-פד). כך גם הבעלים יודע שהכלב תחום ואינו עלול להשאיר מוקשים כאלה ואחרים וגם הכלב מקבל שטח מספיק נוח שבו יוכל לישון, להמתין, להשתעשע ולעשות את צרכיו עד שהבעלים יחזרו הביתה.

 

דברים שחשוב לזכור

עלינו להבין שגם כאשר מבצעים את כל ההוראות לפי הספר, אנו עלולים להתמודד עם פספוסים של הגורים הקטנים ועלינו להיות מוכנים לכך ולקבל את העובדה מבלי לכעוס על הכלב. הם מצידם אינם מודעים להיגיינה האנושית, אך גם הם אינם מעוניינים לחיות יחד עם ההפרשות שלהם ולכן במרבית המקרים, עבודה לפי השיטות שהצגתי לכם, יעשו את העבודה ויעזרו לכם ולגורים המתוקים שלכם לעבור את התקופה המלוכלכת בשלום.

​

אם אתם מחפשים ייעוץ או לקבוע שיעורי אילוף, אתם מוזמנים לפנות אליי למספר 054-7628177 לקביעת פגישת היכרות אצלכם בבית.