שיעורי גזעים – ביגל 

 

 

רקע על הגזע הביגל

ההיסטוריה של גזע הביגל הולכת אחורה עד המאה ה-11 לספירה, כאשר ציידים באנגליה ביקשו להרביע את גזע הטלבוט האונד (Talbot) שהיום כבר נכחד, יחד עם גזע הגרייהאונד (Greyhound) במטרה לספק כלב ציד מהיר, אשר יוכל לתפוס את הטרף גם במקומות הקטנים שכלבי הציד המוכרים יותר, כגון בלאדהאונד (bloodhound או St.Hubert Hound), לא היו יכולים להגיע אליהם. הביגלים הראשונים שפותחו במהלך ימי הביניים לא היו דומים לגזע המוכר לנו היום מפני שהיו קטנים יותר והגיעו לגובה מקסימאלי של 22 ס"מ והיו נקראים "ביגל כיס" משום שחלק מהציידים היו יכולים לשים אותי בכיסי המעיל שלהם. גזע הביגל המוכר לנו כיום התפתח מלהקת כלבים שהייתה שייכת לכומר פיליפ הוניווד בשנת 1830, אשר הצליח לפתח עבור הכלבים שלו את התכונות החשובות לבעלים כמו אופי ידידותי במיוחד, אנרגטיות, אינטליגנציה גבוה ונאמנות חזקה. אל תכונות אלה הצטרפו גם יכולת ההרחה המצוינת של הגזע, השנייה רק לכלבי הבלאדהאונד, ויכולת הנביחה של הגזע הייחודי, שפותחה במטרה שכלב הציד יוכל להודיע לבעליו על כל שינוי של תהליך הציד (רדיפה – גישוש – איתור – תפיסה). עד כדי כך משמעותית היא יכולת הנביחה, שהיום משערים שהיא חלק מהסיבה מדוע זכה הגזע לשם ביגל – מהמילה הצרפתית Begueule שמשמעותה פתוח פה; מהמילה הגרמנית Begele שמשמעותה לגעור; ולבסוף מהמילה הקלטית Beag שמשמעותה קטן. את המשך פיתוח הגזע מיוחס להעביר לתומאס ג'ונסון שעסק יותר בפיתוח המראה של הגזע, כאשר הכלבים של הוניווד היו בגובה 25 ס"מ ואילו ג'ונסון דאג להגדיל את הגזע לגודל המוכר לנו היום. בשנת 1873 הוכר הביגל כגזע רשמי באנגליה ונרשם בהתאחדות הכלבנות האנגלית – K.C.

 

 

מאפיינים של גזע הביגל

כאמור אחת התכונות הבולטות ביותר אצל כלבי הביגל, והסיבה מדוע הוא נחשב לכלב מועדף ברחבי העולם, הוא האופי החיובי שלו. הביגל נחשב לגזע עדין ומלא שמחת חיים, סקרן ומסוגל להתחבר לכל אחד שמעניק לו תשומת לב ואהבה. אך אופי מקסים זה נמצא לצערנו גם בעוכריו, שכן בשל כך הוא נחשב לכלב המועדף על חברות רבות לביצוע ניסויים בבעלי חיים. בנוסף לאופיו החברותי, הביגל מגלה אופי עקשן במיוחד לעיתים רבות ויחד עם סקרנותו ויכולות ההרחה הגבוהות שלו, בעלי כלבים רבים יודו שבמהלך טיול הכלב נמצא בעולם משלו ומושך אותם בעקבות אפו. לכן, יש לוודא שהוא עובר חינוך להליכה עם רצועה מבעוד מועד ומורגל ללכת לצד בעליו ולהיות אסוף כשנדרש, גם כאשר הסחות הדעת נמצאות בשפע. ככלב ציד לביגל יש יצר משחק גבוהה, מה שמצד אחד יכול לעזור מאוד בחינוך ואילוף, מפני שהוא מסוגל ללמוד הוראות באופן מהיר יחסי ובנוסף לכך מאפשר לבעלים לעבוד איתו באמצעות צעצועים ומשחקים במקום חטיפים שיש לקנות שוב ושוב, אך מצד שני יכול לגרום לו להיות מעט פרוע בזמן המשחק ולכן יש לוודא שהמשחק אינו הופך לאגרסיבי מדי. הביגל אף פותח עם יצר להקתי גבוה במיוחד שכן המגדלים הראשונים הרביעו את הגזעים ששיתפו פעולה באופן הכי טוב עם להקת הציד, מה שהפך אותם לכלבים רגישים לחברה ולכן עלולים לפתח יותר בקלות חרדות נטישה כאשר הם לא מורגלים להישאר לבדם באופן מבוקר ועם שגרה קבועה. לבסוף, בזכות מיתרי הקול הייחודים לו, לביגל יש יכולות נביחה מרשימות והוא לא מהסס להשתמש בהם. לכן חשוב ללמד את הכלב להפסיק לנבוח לפי פקודה או שהשכנים עלולים לסבול מנביחות שעלולות לתת רושם שגר בבית שלכם אריה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בריאות הגזע

הביגל מדורג עם הכלבים הנחשבים לבריאים וחסינים למחלות תורשתיות, בשל העובדה שמדובר בגזע בעל אילן יוחסין עתיק ולכן ישנם מספר רב של אפשרויות גנטיות להרבעה. אך עם זאת, ישנן מספר מחלות שכיחות עבור גזעים רבים הנוטות לפקוד גם את בני הגזע הזה כגון דיספלסיה של מפרק הירך, בעיות לב, אפילפסיה ודלקות עיניים. מחלה אחת שנוטה לפקוד את בני גזע הביגל היא כרונדופלסיה, מחלת ניוון שרירים המחלישה את הרגליים הקדמיות. תוחלת החיים הממוצעת של הביגל נעה בין 12 ל-15 שנים.

 

 

אז למי מתאים הביגל?

הביגל יכול להתאים למגוון המשפחות הקיימות, מזוגות צעירים, רווקים ומשפחות עם ילדים. רק במידה ויש ילדים קטנים מאוד בבית יש להשגיח בשעות המשחק כדי לוודא שהכלב לא נלהב מדי ואז הוא עלול לפגוע ללא כוונה. חשוב לזכור שלביגלים, כמו לכלבי ציד אחרים יש כמות גבוה של אנרגיה ולכן הם זקוקים לפעילות גופנית כגון הליכות יומיות בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות. לאוהבי הספורט, ריצה עם הכלב היא אופציה נהדרת להשאיר אותם פעילים. כמו-כן הביגלים זקוקים לחקור שטחים חדשים וגדולים ולכן בילויים בפארקים יהיו אטרקציות נהדרות עבורם ויספקו להם גירויים נהדרים. אך עם זאת, ההתנהגות הסקרנית שלהם עלולה להפוך להרסנית במיוחד במידה ולא עובדים איתם נכון, מה שעלול להוביל למשיכות בטיולים, או חפצים לעוסים בבית. בכל הנוגע למזון לביגל יש נטייה לאכול הרבה ולהשמין, במיוחד בתקופת הזקנה (כאשר איננו פעיל במיוחד), לכן מומלץ לעקוב אחר כמות המזון ולשים לב שהוא אכן מקבל פעילות יומית שתשחרר אותו מהאנרגיה הקיימת בו וכך תקל על האילוף והחינוך בבית. חצר קטנה ומגודרת יכולה להתאים במיוחד עבורם, אך רצוי לספק להם מגוון של צעצועי לעיסה ומשחקים שאיתם הם יכולים להעביר את הזמן גם כאשר הבעלים יוצאים מהבית על מנת לא לפתח אצלם חרדות נטישה בשל היותם כלבים שהורבעו להיות שייכים ללהקות ציד המונות עד 20 פריטים בלהקה אחת.