שיעורי גזעים – דוג דה בורדו 

 

 

רקע על הגזע דוג דה בורדו

הדוג דה בורדו, הידוע גם כמסטיף בורדו או מסטיף צרפתי, הוא אחד מהגזעים הצרפתיים העתיקים ביותר. הדוג דה בורדו חזק מאד, עוצמתי, אך ידוע גם ככלב נינוח ורגוע שמסוגל לקבל מרות גם מילדים קטנים וזאת למרות מראהו וגודלו. כיום עדיין לא ניתן להאריך את מקורותיו המדויקים של הגזע, אך מנכסים אותו כגזע שהובא לחבל הארץ של צרפת על ידי האימפריה הרומית, אשר השתמשה רבות בכלבי מלחמה, כגון מסטינו נפוליטנו, מאסטיף טיבטי (המאסטיף הוא למעשה הגזע היחיד שנמצאו עדויות ממשיות ב-D.N.A של הדוג דה בורדו) ושאר מיני גזעים גדולים עבור מספר תפקידים החל מכלבי לחימה, לוחמי שוורים וחזירי בר בזירה, ציידי דובים, שומרי עדרים ולקראת סוף עידן הביניים ככלבי שמירה. את תחילת פיתוחו של הגזע והמראה אותו אנו מכירים כיום, ניתן לייחס לתקופה בה חי הגזע בצרפת בימי הביניים ועד ימינו, כאשר שימושו של הכלב היה ונשאר עבור שמירה – הדוג דה בורדו היה כלב שמירה מועדף עבור אצילים ומשפחת המלוכה בשל מראו ועוצמתו. ועבור קרבות – בין אם צייד חיות גדולות ולחימה בצבא הצרפתי. עם זאת, במהלך תקופתו, הגזע עבר מספר מקרים של כמעט הכחדה כמו לאחר היעלמותה של האימפריה הרומית, אז השתמשו פחות בכלבי מלחמה באופן מבוקר ובשנות המהפכה הצרפתית, בשל העובדה ששמר על חצרות האצולה. אך בזכות היותו כלב אהוב גם על אנשי המעמד הנמוך, שרד הגזע, פותח ככלב מלחמה בצבאו של נאפוליאון בונפרטה לאחר המהפכה הצרפתית, זכה בתערוכת הכלבים של פאריז בשנת 1863 והמשיך לשרת את צבאות צרפת השונים עד מלחמת העולם הראשונה. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה הגזע להגנה מלאה בזכות ריימונד טריקה שהוביל קבוצת מגדלי כלבים שהתמחו בהרבעת הדוג דה בורדו ולמעשה היו מי שקבעו מהו הסטנדרט המודרני עבור הגזע הייחודי.

​

 

מאפיינים של גזע הדוג דה בורדו

גודלו של הדוג דה בורדו הוא הדבר הראשון ששמים לב אליו. מדובר בכלב גדול (מגיע למשקל של 60 ק"ג בממוצע), חזק ושרירי, בעל פרווה חלקה, צוואר ענק ומקומט והבעה עייפה. בשל העובדה שהכלב פותח ככלב מלחמה ושמירה בעבר היה הגזע אגרסיבי מאוד, אך עם השנים והדרישה המודרנית לכלבי לוויה, מותן המזג הסוער על ידי מרביעים (בעלי רישיון!) כך שהיום מדובר בכלב שמסוגל להראות עדינות יוצאת דופן. בהתאם לכלבי שמירה רבים, הדוג דה בורדו מפתח מערכת יחסים ונאמנות חזקה מול בעליו ובני המשפחה ולכן יכול לחיות גם עם משפחות עם ילדים קטנים ללא חשש, אך כאן חשוב לזכור וללמוד כיצד לנתב את ייצריו ומאפייניו של הגזע באופן נכון, על מנת שהכלב יגדל בצורה מאוזנת. בשל גודלו, לומד הכלב לפתח ביטחון עצמי מאוד גבוה ועם הזמן מבין את כוחו ולכן עלול ליצור בעיות התנהגות של שליטה ומשיכה ברצועה. כדי למנוע מקרים כגון אלה, יש לדעת כיצד ללמד את הכלב מראש תרגילים כגון "רגלי" והליכה עם רצועה, לעצור משחקים של קפיצות (שכן כך הם לומדים את מקומם בהיררכיה המשפחתית) ולבסוף, ללמד את הכלב שהטריטוריה סביבו שייכת קודם כל לבעליו. ניתן לעשות זאת, על ידי האכלת הכלב מהיד, הנחת האוכל בקערה וללמד את הכלב לאכול רק לאחר אישור הבעלים ולוודא שהכלב מבין כי אין מקום ספציפי ששייך רק לו בבית. כך ניתן לווסת את הייצר הטריטוריאלי של הגזע ולעצור מבעוד מועד, בעיות התנהגות שעלולות להתפתח בשל העובדה שמדובר בכלב גדול וחזק.

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בריאות הגזע

למרבה הצער, מדובר בכלב שנמצא בסכנה בריאותית גבוה ממספר סיבות ובהתאם לכך ממוצע הגיל של הגזע המקסים נע בין 5 ועד ל-10 שנים. גודלם ומשקלם של בני הגזע הוא מרכיב בולט בבעיות הבריאותיות כשהמוכרות מבינהם הן בעיות שלדיות כגון היפ דיספלסיה – בעיית אגן אשר נשחק כבר מגיל צעיר. לכן, חשוב לוודא כי הכלב אוכל כמות מדויקת של מזון וניתן לזהות "שקע" בין הבטן לרגל האחורית על מנת להבין שמדובר בכלב שאינו סובל ממשקל עודף. ניתן לדעת מהי ההסתברות לבעיות אגן אצל מרביעים מורשים אשר נדרשים להציג את אילן היוחסין של הכלב ושם יש מידע אודות מצב האגן של כל כלב שלושה דורות אחורה, אשר מחולק מרמות A ועד E. דרגה A משמעה אגן תקין ודרגה E היא המצב החמור ביותר. בעיה נוספת המתרחשת בשל גודל הכלב היא היפוך קיבה – אירוע המתרחש בסמוך לאכילה כאשר הקיבה מתהפכת ונסתמת משני הכיוונים. כדי למנוע מצב שכזה אסור לתת לכלב לשחק ולהשתולל לאחר אוכל. מעבר לבעיות הבריאותיות הנגרמות בשל גודלו, גזע זה סובל אף מבעיות נשימתיות בשל החרטום המקוצר והפחוס שלו אשר מקשה על הכלב לקבל מספיק אוויר. בעיות אלה גורמים לכלבים רבים לצפצף, לנחור לסבול מקשיי נשימה ולהיות רגישים מאוד לזיהומים בדרכי הנשימה. בהתאם כך, ישנו איסור מהותי לצאת או להפעיל את הכלב בשעות החמות, אשר מגבירות את קשיי הנשימה שלו וגורמים לעליית טמפרטורת הגוף במהירות מסכנת חיים(!). מחלת הסרטן הינה גורם משמעותי נוסף, אשר מהווה כ-30 אחוזים ממקרי המוות בגזע כאשר הבולט מבינהם הוא סרטן בלוטות הלימפה אשר משפיע על המערכת החיסונית, גורם בסופו של דבר לאי ספיקת כליות ומוות. לבסוף, הגזע סובל אף מבעיות לב רבות כאשר 25 אחוזים מבני הגזע סובלים מלב מורחב שמסכן את בריאותם.

​

 

אז למי מתאים הדוג דה בורדו?

למרות גודלו המאיים, הדוג דה בורדו הוא כלב שיכול לחיות במשפחות עם ילדים ולהציג אופי רגוע, רך ונעים. בשל היותו כלב שמירה ומלחמה שיועד להתפרצויות אנרגיה מהירות וקצרות, יש לדעת כיצד לספק לו את שחרור האנרגיה על מנת לשמור על כושר גופני שיחזק את גופו ובמשך הזמן ליהנות מכלב "עצלן" שרק ירצה לבלות עם המשפחה ולנוח עד המשחק הבא. בהתאם לכך, מדובר בגזע שיכול להתאים לאנשים שאינם מעוניינים לצאת לטיולים ארוכים במיוחד עם כלביהם, או מחפשים כלב שרוב הזמן יוכל לנוח לידם בבית או בעבודה. אחד האמצעים איתם ניתן לעבוד איתו על ייצריו הינו הפפירול וכרית הנשיכה, המדמים את השרוול והחליפה המוכרים לרוב האנשים מאימוני כלפי תקיפה והגנה. כאשר בעליו יספקו עבורו את שחרור האנרגיה היומי המתאימה לו וישמרו על בריאותו, כך הם יוכלו ליהנות ממזגו הנעים והחמים ולגלות כיצד בעטיפה של כלב הגנה, נמצא למעשה גור כלבים קטנטן שרק רוצה לבלות עם המשפחה.